השימוש התזונתי בקורנית ושום ידוע כבר אלפי שנים. על נייר פפירוס מצרי משנת 1500 לפנה“ס מופיעים 22 שימושים רפואיים שונים לשום. יחד עם זאת, העדות האמיתית הראשונה לתכונותיו העצמתיות של השום הופיעה בשנת 1858 כאשר לואי פסטר גילה שהוא מסוגל להפסיק את גידולן של בקטריות מזיקות. כיום אנו מתחילים להבין איך השום פועל. בספריה הלאומית לרפואה בבית אסדה, מרילנד, אפשר למצוא יותר מ – 100 עבודות מדעיות הקשורות לשום, שנכתבו מאז 1983.
כאשר שום נחתך או נכתש משתחררים חומרים הפועלים יחד עם אנזימים הקיימים בתוך השום לחיזוק מערכת החיסון. רכיבים אקטיביים אחרים בשום כוללים גורמים מונעי קרישה וכן לציטין. לציטין מסייע בהפחתת משקעים שומניים כמו כולסטרול. תפקידו בחילוף החומרים בהמרת שומנים לאנרגיה. קורנית מכילה טנין, פנול, ותימול – סוג של ספונין. בחומרים אלה משתמש הגוף במלחמתו בחיידקים ובפטריות. מרכיבי תזונה מועילים נוספים הנמצאים בשום וקורנית הם אשלגן, סידן, מגנזיום, וויטמינים נוספים.